יום חמישי, 23 ביוני 2011

הבולשת עולה על המשקל- Vol 2 .



"הבולשת" [טוב נו, היא צעקה את שמי האמיתי] קראה המדריכה ואני אצתי לעלות על המשקל. שקילה ראשונה , כבר הרצתי לי בראש כמה תסריטים :1.אני עושה בושות ועולה במשקל 2. יורדת במשקל מספר לא ידוע של גרמים או קילוגרמים אבל לתסריט הבא לא ציפיתי. 

תישארו עם המחשבה הזו רגע . אני רוצה לחזור שבוע אחורה.

טעם העיר ....כן כן. יום אחרי שאני מתחילה את התכנית של שומרי משקל הגבר רוצה ללכת לטעם העיר איתי ועם הילד . "את תסתדרי שם עם מספר הנקודות?" הוא שואל . "ב-רור!" אני עונה ומגלגלת עיניים לשמיים , מקווה שאלוהים מקשיב לי ואולי נטעה ביום. 

מגיעים. בערך מיליוני דוכני אוכל : גלידות , פיצות , בשרים , אלכוהול , נקניקיות , תותים בקצפת. "יופי , גיהנום" אני חושבת לעצמי בעודי רואה שלט שמבקש לסמס את המילה "שניצל" [כמה אירוני ! ומה פרויד היה אומר על זה ?] כדי לזכות אולי באייפד .
הגבר הולך וחוזר עם פיצה לילד , הילד עצבני , אני רעבה ובלוטות הרוק שלי מתחילות להזיע [LOL] "תחזיקי רגע את הפיצה" הוא מבקש ואני כמו אישה טובה מחזיקה ומרגישה שהאישונים שלי תיכף נופלים לפיצה ומתערבבים קלות עם הגבינה המותכת החמה. אז לא יכולתי לתת לאישונים שלי ליפול כך סתם - אכלתי משולש ו...נשארתי בחיים. No kidding .

יש לי המון נקודות , מה לעזאזל עושים איתן ? "רוצה פלאפל חציל ?" שואל האיש בעודו עט על הדוכנים השונים וחוזר עם פיתה נוטפת שאיזה פליט ריאליטי הכין לו כתרומה . "רוצה" [אל תסתכלו עליי ככה - זה חציל!] .אז אכלתי גם את הפלאפל חציל ובזה סגרתי את הבסטה עם יותר נקודות ממה שאני אמורה לאכול. איזה כישלון....לפחות יאמר לזכותי שלגלידה שהוא  ניסה לדרדר אותי אליה , סירבתי.

במהלך השבוע מצאתי את עצמי אוכלת הרבה ירקות , משהו שלא הייתי אוכלת קודם. למה לאכול ירק לא טעים אם אפשר לאכול קצת בצק , בצק ועוד קצת בצק ? אז לימדתי את עצמי לאכול ירקות , לא תלמידה מצטיינת אבל משתדלת . לא ויתרתי על שום דבר , אכלתי סושי , טיילתי המון ברגל , אכלתי מאוד מסודר וממוקד וחזרתי לגלות את התענוג שבפירות. 

וכמו בסרטים , נריץ פאסט פורוורד ליום השקילה. עליתי על המשקל בעין אחת עצומה ואחת פקוחה. "איך היה לך השבוע?" שואלת המדריכה  , "אחלה " אני ממלמלת ומתפללת לאותו אלוהים שלא עזר לי עם טעם העיר [שלא תחשוב ששכחתי!] שלפחות יעזור לי עם המשקל . "נו יאללה , זרקי לי את זה בפנים" אני חושבת לעצמי ומחייכת למדריכה. שוב המשקל הזה שיחידי סגולה יכולים להבין אותו- מעבירה את המשקולת ימינה-שמאלה ואומרת לי "המשקל אוהב אותך" [Say what?!]  

ה-ל-ל-ו-י-ה! 

מתחילה לסמס לכל העולם ואחותו. אמא שלי עונה לי בתגובה "איזה יופי , נו עוד מפגש אחד והגעת למשקל היעד שלך....לא חבל שהשקיעו בך? " היא צוחקת " מה תעשי עם כל שאר המפגשים?" ואני מחייכת לעצמי באופטימיות ויודעת שזה לא כזה פשוט. ההתחלה יפה אבל נשאלת השאלה איך יהיה ההמשך. 

אחרי סבב הסימוסים ותגובות הגאווה של החברות אני חוזרת להתבונן בקבוצה ומקשיבה למתרחש מסביב. יש עליות במשקל וירידות יפות , יש כאלו שלא עולים ולא יורדים , יש שמתייאשים ....לא קל בשומרי משקל. ואז , כשמתחילה השיחה אני מבינה מה מביא אנשים לקבוצה - הבושה! יותר קל להתבייש מול אנשים במצבך [פלוס מינוס] מאשר מול הסביבה שלך. יותר קל להתחייב לשבוע הבא להיות "טוב יותר" מול שותפים לתהליך מאשר אנשים מבחוץ ויש בזה משהו מאוד עוזר ומנחם. בינתיים אני עוד מתבוננת מהצד , מנסה להבין מי נגד מי . השותפים לתהליך מוצאים חן בעיניי וגם המדריכה ,שהמשפטים שיוצאים לה מהפה נורא אמיתיים ולא מנטרות או קלישאות שהיו מקימים אותי ממקום מושבי אחרי 3 דקות. 

המפגש מסתיים. יוצאת מהבניין . "וואו אני מרגישה צרה יותר ומחוטבת" אני חושבת לעצמי בעודי מנפחת את החזה ויוצאת בגאווה אל הרחוב . בדרך אני נזכרת שהגבר לא ענה ל-SMS שלי עם מיליוני סימני הקריאה. כשאני מגיעה הביתה אני אומרת לו בחיוך גאה "נו ,  מה אתה אומר על אשתך?" הוא מסתכל עליי ואומר לי מבלי למצמץ "את לא יודעת שבשבוע הראשון כל מה שיורד ממך זה נוזלים?" 

שתיקה . נמחק החיוך. [פה גם עלו לי תהיות אם בחרתי נכון כשהתחתנתי LOL ] ואז הוא תופס את עצמו ואומר "אבל רואים שרזית חמודה" . תודה באמת. נחמד מצידך.... 

אז הגענו לסוף הפוסט ובטח מה שמעניין הוא כמה ירדתי - התשובה היא : 3 . 3 קילוגרם. לא צמתי , נהפוך הוא - אכלתי. אפילו התחלתי את היומיים הראשונים בחריגה כי עוד לא התנעתי אבל לבסוף מסתבר שגם ירדתי. ולא רבותיי.....לא מדובר על נוזלים.



מאחלת לעצמי שההמשך יהיה דבש בדיוק כמו ההתחלה :)



שלכם ,







10 תגובות:

  1. אני מאמינה שיש משהו בזה שאת חלק מקבוצה שעוזר להתמודד עם העליה, עם הירידה ועם ההתקעות במקום.
    מצד שני, אני חושבת שצריך להיות חיבור מסוים לקבוצה בשביל שתהיה את התחושה הזאת. אבל אולי זאת רק אני.
    האמת, אני מבסוטה הרבה יותר כשזה אני המשקל והדיאטנית, לא צריכה עוד אנשים. אני, כמה שאני יכולה להיות חברותית, לדבר עם זרים ברחוב וכאלה, מעדיפה תמיד את השקט שלי. אם אפשר אני ואריק בבית בשקט. ואם לא בבית אז במקום אחר רגוע ושקט בלי אנשים מסביב.
    אני עדיין בהלם מזה שחברה הציעה לי להפגש ביום העצמאות וללכת לאחד המופעים. התשובה שלי היתה - את נורמלית?? את יודעת כמה אנשים יהיו שם???

    אני שמחה שהקבוצה עוזרת לך ומדרבנת אותך, בשביל זה היא שם. ואמא שלך טועה. ה 5 ק"ג ככה שאת רוצה להוריד יושבים שם לא מעט זמן. ואם תפרשי בעוד שבועיים הם יחזרו חזרה למקום הזה שנוח להם לשבת בו. אם תשארי שם במשך לא מעט שנים גם תהיי הכוח עבור בנות אחרות, וגם הבנות האחרות יהיו כוח עבורך ותשארי במשקל שאת רוצה להיות בו.

    פיתויים יש כל הזמן. אני חושבת שצריך להכנע אליהם בצורה מפוקחת. מותר פעם ב (פעם בשבוע נגיד) להרביץ משהו שאת נהנית ממנו. כמובן תלוי מה ה"קרייב" שלך. אם הוא מופרך מידי אז אולי רצוי שזה לא יהיה פעם בשבוע אלא פעם בקצת יותר זמן ;)

    אני הייתי מפילה את הנוזלים שיצאו "ממך" ישר על הראש שלו. אני בטוחה שאת יכולה למצוא דלי וברז פעיל ;) אני בעד פירגון, הכי בעולם חחחח

    מדהים שירדת 3 ק"ג! לומר את האמת אני לא מכירה אף אחת שירדה כ"כ הרבה תוך שבוע. המקסימום שנתקלתי בו היה סביב ה 2.5 ק"ג.
    אני ירדתי 800 גר' בשבוע הראשון ו 900 גר' בשבוע השני. עבורי זה המון, כי ה"תוכנית" שלי היא 500 גר' ולא יותר כדי שהשינוי לא יהיה משמעותי. והאמת, שעם כמה "פרגונים עצמיים" שאני עושה לעצמי אולי יכולתי בכיף להגיע גם ל 1.5 ק"ג אבל אני נהנית לפרגן לעצמי (ולא רק בקניות ברשת ;)) חוץ מזה שכמה קרוסונים קטנים לא הרגו אף אחד. סגרתי על עד 3 בשבוע, אבל רק אתמול אכלתי 3 קטנטנים כאלה חחח נו מילא. גם לאט זה טוב.

    וכמובן שמאחלת לך המשך ושמירה על המשקל! :)

    השבמחק
  2. כל הכבוד מותק!!!
    כל כך מבינה אותך, מי צריך ירקות כשיש פחמימות? זה בכלל לא כוחות!
    בטעם העיר לא תתפסי אותי מתה, אבל ברביצה כל יום בקפה/מסעדה כן...
    היום החלטתי להזמין סלט עוף כאילו אני יוצאת בסדר עם עצמי.. כשהבנתי שזה מגיע עם לחם וברור שאת הלחם אחסל ואת הסלט אנשנש פשוט הזמנתי טוסט עתיר כולסטרול וזהו... חלשת אופי שכמותי...
    נראה לי כל הקטע של השקילה כל כך משפיל ברור שהלחץ מסביב עושה את העבודה. רק שצריך לזכור את ההשפלה הזו גם כשנמצאים לבד רגע לפני הביס...

    חוץ מזה נהנתי מהפוסט שכתוב נהדר :))
    בהצלחה בשבוע הבא!

    השבמחק
  3. 1.5 זה מדהים, אפילו 2 . 3 קילו טרם שמעתי, במיוחד שיש לך מעט להוריד. סקפטית, מחכה לשבוע הבא...
    ומאחלת הצלחה מכל הלב.

    השבמחק
  4. Meital - תודה רבה על הפירגון! :) אני חושבת שכל מסגרת היא נורא אישית , יש כאלה ש-X מתאים להם ויש כאלה ש-Y . אני זורמת בינתיים עם הסיטואציה ומקווה שאצליח לעמוד בה. פיתויים יש לרוב בכל מקום , העניין הוא לדעת לקחת ביס ולא את כל הצלחת ואני חושבת שזה עניין של שליטה ולרובינו המוחץ די קשה עם זה [אלא אם כן התברכת בגנים של ג'יזל ואז לכי על כל הצלחת בכיף] . המטרה שלי היא לא להגיע ליעד , לומר שלום ותודה לקפל את הדברים שלי וללכת - המטרה היא ליצור לעצמי אורח חיים שאוכל לעמוד בו ולשמור על המשקל.

    ולגבי הגבר , הוא מאוד מפרגן אבל גם יודע כשמעלים לי את האף למטה אני קצת שוכחת את עצמי. זה בסדר שהוא מדבר איתי על נוזלים , ככה אני לא שוכחת :-D

    ואל תמנעי מעצמך דברים שאת אוהבת- פשוט יותר בקטן. אם תנמעי מעצמך לגמרי תמצאי את עצמך מול המקרר בחצות בולסת כל מה שזז [הסיפור והדמויות בדויותLOL ].

    בהצלחה גם לך!

    השבמחק
  5. danra - תודה רבה! :) חטאים קטנים כל עוד הם קורים מדי פעם הם לא כאלה נוראיים. עדיף לאכול לחם לדעתי מאשר לשבת עם מעדן 0% שומן ולקלל את היום שסבתא הורישה לך דווקא את הגנים מהצד שלה.

    ואני רוצה להסביר משהו על השקילה - זה ממש לא משפיל. אם זה הובן ככה אז אני אתקן את עצמי. השקילה היא אישית ונאמר לכל אחד באופן אישי ולא לפני כל הקבוצה מה המצב . אנשים גם לא ממש מתעניינים במשקלם של אחרים אלא יותר בקשיים ובהזדהות . אני מוצאת את יום השקילה מאתגר במיוחד ומעניין אותי באופן אישי לעקוב כל שבוע מה המצב. נשארו עוד 11 שבועות. נחיה ונראה :)

    תודה על המחמאה. אני נהנית לכתוב פוסטים שגם לא קשורים לביוטי אלא מוציאים קצת דברים אחרים ממני.

    השבמחק
  6. Efrat - תודה עודני המומה. אני חושבת שמעט זה עניין יחסי. 6 ק"ג זה הצבת יעד ראשוני. אני חושבת שאסתפק בסה"כ ב-10 ק"ג .

    סקפטית? למה ? [אני לא מצפה לרדת עוד 3 כאלו השבוע LOL ] .

    ותודה על הפירגון! זה כיף לשמוע.

    השבמחק
  7. אני מזמינה כל מי שאמיץ מספיק לעמוד מול המקרר שלי ולהתחיל לבלוס.
    כל המקרר מכיל משהו כמו 5 פריטים חחחח
    חלב, מלפפון/גזר (נשנוש לאריק), גבינה 3%/5% (שבעצם בדר"כ אין), רוטב אלף איים לייט (או כל רוטב אחר לייט שמצאתי וגם מוצא חן בעיני)
    ובערך זהו..
    בפריזר כבר יש אוכל (מוכן להפשרה פר יום) אבל גם לא בכמויות גדולות, ובמזווה אפשר למצוא אוכל לשעת מלחמה - קופסאות שימורים, פסטה ואורז מלא..
    ביום טוב יש כאן גם פריכיות תירס (היום יום טוב)
    מצד שני, יש כאן 15 ק"ג של אוכל לאריק.. נו, זה גם טוב.. חחחח

    השבמחק
  8. מיטל דיברנו רבות על חחח! או שתחזרי בך או שיאמר לאלתר LOL

    השבמחק
  9. לדעתי הגישה לא צריכה להיות יעד של X ק"ג וחלוקת ציונים אלה התמדה וירידה. להתחיל בק"ג ראשונים, גם אם בהמשך יהיה יותר איטי אז עדיין להתמיד וכשתורידי 5-6 ראושנים אז תחיטי שאת ממשיכה לעוד 4, כתגיעי (נראה לי שאת בדרך הנכונה) ל 10 ק"ג תמשיכי בשמירה.

    אני אישית לא טיפוס של קבוצות. אוהבת אישי

    השבמחק
  10. Efrat - אני לא חושבת שיש פה חלוקת ציונים . בודאי שיש יעד כי אם לא , למה בעצם התכנסנו ? :)
    אני חושבת שאת צודקת ואולי אחרי 5-6 ק"ג אהיה להוטה לעוד. כרגע אני רוצה לכסות את היעד הראשוני של 6 קילוגרם. גם אני לא חשבתי שאני טיפוס של קבוצות...מסתבר שטעיתי :-P .

    השבמחק

לתגובות ,שאלות , טענות ,הערות והארות , אני כאן