יום שלישי, 14 ביוני 2011

הבול(ש)סת חוקרת Vol.1



לפני מספר שבועות פנו אליי מיחסי הציבור של שומרי משקל מבלי לדעת האם אני רזה/מלאה/שמנה ושאלו אותי [עדינות] מה אם מעניין אותי קצת לשמוע על המוסד הזה שנקרא שומרי משקל. חככתי בדעתי כשבוע ולבסוף החלטתי שאם כבר נקרתה ההזדמנות הזו בדרכי מדוע לא לנסות ?

אז לא , אני לא שמנה . אני מלאה [בבורקסים , לחמניות , קרואסונים ושאר מתוקים] , יותר נכון 6 ק"ג מלאה יותר ממה שאני צריכה להיות [ וגם זה ניחוש כי עד היום כשנשקלתי באמת לא ידעתי כמה אני שוקלת אבל הרגשתי שאני "דחוסה" ] .
אז מכיון שהצהרתי כמה וכמה פעמים פה בבלוג שאין לי בעיה עם "ניסויים" בבני אדם , נעניתי לאתגר האישי שלי להורדה במשקל במפרט מלא שכולל 13 מפגשים קבוצתיים ,שמירה על תזונה ואם ירצה השם - אולי אני אזיז את הישבן גם....ככה לשם שמיים.

בארנסל שלי קיימים אינספור תירוצים , בעיקר את זה שהמדריכה היטיבה כ"כ לנסח : "ילדתי" [אל תשאלו מתי....] . כמובן שיש גם את "שתיתי המון מים היום , אני נפוחה " , "ספורט? היום? אני עייפה!" , "אני במחזור" ," אני אתחיל מממחר" , "יש לי אירוע בערב" ועוד כהנה וכהנה. אז כפי שאפשר להבין הרגשתי שאני צריכה ניעור. הבעל ניג'ס , ההורים צקצקו בלשון על זה שהבת שלהם מתעגלת משל היתה סופגניה בחנוכה ואני בעיקר הרגשתי רע עם עצמי ואז....באה ההזדמנות.

אני לא יכולה להגיד שהתעלפתי על הריצפה מרוב שמחה . למרות שאני בולדוגית במקצועי ובלוגרית כתחביב , אני די קנאית לפרטיות שלי ואפשר לומר שלוקח לי זמן להתניע עם אנשים חדשים כך שמפגש עם קבוצה ועוד נשים [רחמנא ליצלן] לא בא לי טוב בלשון המעטה. אבל שינסתי מתניים , חרקתי שיניים והגעתי למפגש .

מראש ביקשתי מדריכה לא קונבנציונאלית , כזו שתדליק אותי ותרתום אותי למטרה ואמנם , קיבלתי מדריכה לא קונבנציונאלית אבל מהר מאוד גם הבנתי שהכל תלוי...בי. נקודה . 

להגיע למפגש כזה זו משימה לא קלה מסתבר , בטח לא כשבדרך את עוברת לפחות ב-40 בתי קפה ו-5 מאפיות ובלוטות הרוק שלי זועקות- זה השלב שאני מקללת את עצמי על הרגע. הגעתי באיחור של רבע שעה לגלות שעכשיו אבל בדיוק בדיוק עכשיו נשקלים. יופי. התחלתי להריץ לעצמי מחשבות בראש "אני אשקל בלי תכשיטים" , "אוי השעון כבד , חייבת להוריד" , "דווקא היום באתי עם הג'ינס "הכבד" " ואז הבנתי שאני דביבון קטן שחושב כמו אדם שמתבאס על המשקל שלו.

בשומרי משקל אין משקלים דיגיטלים , אין זיופים של המשקל - זה אני [המדריכה] והמשקל הלא ברור הזה שמעבירים מימין לשמאל את המשקולת ורק יחידי סגולה יודעים לפענח מה כתוב שם . אני רואה אנשים נשקלים בזה אחר זה : "יופי...לפחות נשקלים בלי נעליים" אני אומרת לעצמי [חשיבה של דביבון כבר אמרתי?] ואז מגיע תורי , עולה , מחייכת יפה למדריכה [לא לפני ששמעתי 4 פעמים "זאת הבלוגרית? "הבלוגרית! "הבלוגרית" ורציתי לקבור את עצמי באיזה בור] והיא מחייכת אליי בחזרה , משרבטת בפנקס 2 ספרות ואומרת לי בהצלחה [נו מה , אני אצטרך  אותה] .

אחרי שהסתיימה סאגת השקילה , התיישבתי לראות מה זה מפגש של שומרי משקל [לכל הצדקנים , לא מדובר במפגש שמנות בוכיות - כמו שאמר אורי זוהר "הפוך גוטה , הפוך" ] והאמת שנורא נהניתי. טווח הגילאים הוא גדול , מצעירות מאוד ועד למבוגרות מאוד . היינו לטעמי 40 נשים [הגבר היחיד שראיתי נשקל והלך] ומספר נשים נשאלו לשבוע שעבר עליהן , כל אחת סיפרה נקודות משעשעות יותר ופחות אבל מכולן אפשר היה ללמוד שהן שפויות באכילה . לאף אחת אין שאיפה להכנס לביקיני אחרי שבוע אלא ממש לשמור על אורח חיים בריא ושפוי עם מעידות פה ושם וחזרה למסלול. הרגשתי שאפשר לנשום.

מהמפגש הזה למדתי דבר אחד חשוב - כל אחד מאיתנו מגיע עם מטענים כאלו או אחרים , עובר דברים בחיים , חווה חוויוה טובות או רעות אבל בסופו של יום האדם היחיד שאני חייבת לו דין וחשבון היא אני בעצמי . לא קל לתרץ תירוצים לעצמך כשאתה יודע את האמת.

עכשיו תשאלו למה לכתוב על זה בבולשת? התשובה היא פשוטה. הבלוג הוא בלוג שמדבר על יופי וליופי יש פנים רבות . אני חושבת שאחת לשבוע לשבור את השגרה הזו שנקראת היופי "השטחי" שבו אנחנו מתעסקות כל הזמן , הוא דבר חשוב ומבורך. בבולשת יש קוראות רבות מהארץ ומהעולם ואם אני יכולה להשפיע בצורה נכונה וטובה על אחת או אחד מכם , לשבור את מיתוסי "ההרואין שיק " דיאטות רצח ודומיהן ולשתף במה שעובר עליי בצורה גלויה וחופשית , זה חשוב בעיני הרבה יותר מלכתוב על מוצר X או Y .

אני מאוד אשמח אם תגיבו ותשתפו בכל מה שעולה על דעתכן בצורה חופשית .

שלכם ,










21 תגובות:

  1. בהצלחה מותק, כל הכבוד על התעוזה. מחכה לעדכון בהתפתחויות, הזדמנות טובה לקראת הקיץ.
    חוץ מזה שכולנו מלאות במשהו, אני למשל מלאה בכל פחמימה אפשרית...
    הבעיה שהפחמימות אוהבות אותי ולא רוצות ללכת.
    ואני לא נעים לי לומר להן משהו אז אני תקועה איתן... אוף!

    השבמחק
  2. בהצלחה יקירה. מניחה שהפניה באה הזמן שהיית נכונה למאמץ. אחרת אולי הייתי מוצאת תירוצים למה לא.

    אני אישית לא מתחברת ל"פעילות קבוצתית" אך יש לי 2 חברות ששומרי משקל היטיב עימן. ומהאיום של "לאבד את משקל הכבוד" הן מכבדות עצמן ולא בפחמימות ושומרות על משקלן.

    למרות שאיני צריכה לרזות, גם אני הייתי שמחה לוותר על קילוגרם או שניים - ב2012 אשה שתאמר לך שהיא מרוצה ממשקלה - או שהיא שקרנית, או שהיא דוגמנית...שקרנית.
    ב ה צ ל ח ה!

    השבמחק
  3. בהצלחה מקסימה! מחכה לעדכונים ועוקבת בסקרנות...

    השבמחק
  4. danra- תודה :) אני לא רואה בזה איזושהי תעוזה , זה משהו שאני עושה בשביל עצמי ואני בטוחה שיש לא מעט שיזדהו. גם אני מלאה בפחמימות , חלבונים , שומנים ויותר מדי מהם! ;)

    אל תחשבנה להם , תגידי ! הבושה באה מבפנים LOL

    השבמחק
  5. Efrat-אהבתי את המשפט האחרון. אני מקווה שאתמיד ( אני ידועה בכח הרצון שלי) ולקראת הקיץ תמיד משמח להשיל כמה קילוגרמים מיותרים. חברותייך עושות בשכל שהן מכבדות את עצמן. אימצתי את המוטו.

    הרמת ישבן - תודה. הכינוי שלך רומז לי להרים את שלי מהספה כבר.

    השבמחק
  6. בהצלחה מתוקה שלי...את מהממת בכל מצב...הכי חשוב, הם מבינים שאת נסיכה???

    השבמחק
  7. טיפ קטן אבל בעצם ענק ורב חשיבות.
    גם אני מאוד אוהבת פחמימות והרבה.
    אני פשוט יודעת שיש 2 אפשרויות בלבד, ואני צריכה לבחור - או לזלול ואח"כ להתבאס מול המראה בחנות בגדים, או לאכול פשוט אך ורק כשאני רעבה, לעשות מן סדר עם הארוחות, תמיד לקחת אוכל איתי, ולא להגיע לארוחה כשאני מתה מרעב. במסעדה או אירוע, לאכול רק עד שאני שבעה, ולא ל"התפוצץ" מאוכל. לפני שאני מתיישבת לשולחן לחשוב שניה, האם אני באמת רעבה, או שאני אוכלת רק כי האוכל מונח שם? ולא, לא צריך לאכול חסה ויוגורט 0% שומן, אפשר בעצם לאכול הכל, אבל קצת מכל דבר, אני אוכלת כל 2-3 שעות.

    השבמחק
  8. מרינה- למה יש לי התחושה שאת חושבת שאני מישהי אחרת ? :) יכול להיות שאת מבלבלת בבלוג ביני לבין מישהי אחרת ? בפעם האחרונה שבדקתי אפילו בעלי לא חשב שאני נסיכה LOL

    השבמחק
  9. מיכל - תודה על התגובה המצוינת. יש לנו קו מחשבה דומה.הנקודה היא באמת לאכול מסודר מבלי לאכול "דיאט" - כל המוצרים עם טעם הסבון האלה עושים לי רע ולכן מעולם לא הכנסתי הביתה מוצרים כאלה כי אני לא באמת מאמינה בהם.קצת מכל דבר זה בעצם המפתח :) תודה על השיתוף.

    השבמחק
  10. גם אני סובלת מעודף מסוים. האמת שזה ה"עודף הרגיל" שלי אני במשקל שהגוף שלי מאוד אוהב להתאזן בו. אז גם אם אני עולה וגם אם אני יורדת בדר"כ אני נשארת פחות או יותר שם..

    בפעם הקודמת, גם הצטרפתי לשומרי משקל, זה היה לפני שנתיים, כמעט ובדיוק! (בתחילת יולי). היה לי קשה, אפילו מאוד קשה בהתחלה, כי הברווזונים הקטנים הגיעו לעולם, יכולתי להבין טוב מאוד את הבחורה אחרי לידה שהגיע אלינו והתקשתה גם כן. רק שלה היה בעל שיעזור לה עם הילד ועם האוכל, אני הייתי לבד ועם 7 (+ האמא). איכשהו צלחתי, הורדתי 8 ק"ג שלמים. ונשארו לי בערך עוד משהו כזה לרדת

    באיזשהו שלב הבנתי שהמדריכה "לא אוהבת אותי" לא נכנס לפרטים, אבל הרגשתי שהיא לא אוהבת את דרך המחשבה שלי והאופן שבו אני עושה דברים (לאט). בהתחלה עם חישוב הנקודות ועם הכל, הייתי מתמידה לאכול 2 בורקסים קטנים בבוקר. הורדתי חצי ק"ג בשבוע, אבל היא נשארה כועסת. חישבתי את החבר'ה האלה בנקודות והסכמתי להוריד המון המון דברים אחרים, אבל זה רציתי עוד קצת. עליה זה לא היה מקובל כלל וכלל..

    עברתי לקבוצה אחרת עם מדריכה אחרת שמאוד אהבתי. סה"כ נהנתי מהמפגשים ומהאווירה (ואצלנו היו כמה גברים שגם נשארו ולא הלכו אחרי השקילה :P). אבל לרדת לא ממש ירדתי. למה?
    כי כמה שאני יכולה לנהל צ'יטצ'ט עם בנות, וכמה שסה"כ המפגש מלמד ומעביר חומר שמעניין אותי לשמוע, כל הקונספט לא מתאים לי.

    דבר ראשון אני שונאת מתמטיקה. והיתה לי תחושה מתמדת של חישוב וחישוב וחישוב. כל הזמן הייתי עסוקה בלחשוב ולחשב. כל נושא האוכל הפך לפשוט מעצבן ומתסכל. הקבוצה לא הרגישה לי תומכת יותר אלא מעצבנת, הנה עוד שבוע ששעה ורבע מדברים בו על אוכל - ייפי!!
    לי, אישית, אין צורך לדבר על אוכל, אני מסתפקת בלאכול אותו בשקט. ואם לא בשקט, אז בדיבורים על דברים אחרים (לקים, כלבים, ועוד כמה נושאים)
    הרישום הפך למייגע, במיוחד לאור העניין שהכל צריך לחשב והמדריכה לא הסכימה בכלל לדבר איתי אם אין לה יומן מסודר להסתכל עליו.

    הרגשתי שאני סתם טובעת / שורדת בתוך המים. הרגשתי שאני אוכלת דברים שאני לא אוהבת ולא טעימים לי רק בשביל להגיד שעשיתי V על עניין האוכל.

    עזבתי את שומרי משקל ואחרי שנה וחצי התחלתי לחזור למשקל שהייתי לפני. זה בא עם פעילות גופנית מוגברת אבל גם עם לחץ בחיים האישיים שהובילה לאכילה לא מבוקרת.

    עכשיו אני 3 שבועות אצל דיאטנית דרך קופת חולים. שקשקתי מפחד ללכת אליה. אבל היום, אחרי הורדה קטנטנה של 800 גר' אני מבינה שאצלה אני אמשיך. המפגש הראשון היה חצי שעה, דיברנו קצת, תיאמנו ציפיות, היא נתנה לי רעיונות ומחשבות כשהעניין העיקרי הוא תפיסה של שינוי וששינוי לוקח זמן והשני הוא לאכול בריא (שזה לא צריך לשכנע אותי).
    אחרי השבוע הראשון (ועם האירוע) ועם המחשבה בלי הרבה יישום נשארתי באותו משקל. הגעתי שבוע אחרי וקיבלתי טבלת אכילה למלא. עם הרעיונות המדליקים שהיא נתנה לי כבר ידעתי מה לעשות וכשחזרתי שבוע אחרי עם ערב החג, עם התפנקות בבית קפה ועם עוגת יום הולדת בעבודה יום לפני המפגש הורדתי את ה 800 גר'.

    אני מרוצהמהקונספט, מפגש כל שבוע-שבועיים (שנקבע מראש יחד איתה) שעורך רבע שעה בסכום סימלי 21 ש"ח לרבעון. היא עוברת על מה שאכלתי עוזרת לי להבין מה היה טוב ומה פחות טוב (מסתבר שאייס קפה זה רעיון רע! אבל מזל שבאותו יום הוא התאזן חחח).

    כמובן שאני זאת אני ואת זאת את. ואני יודעת שהרבה אנשים אוהבים מאוד את שומרי משקל וזה עובד להם. אז כמובן שאני מאחלת לך בהצלחה.
    אין ספק שלשומרי משקל יש הרבה מה להציע. וסה"כ אם אני רוצה או לא רוה השיטה שלהם עובדת ומסביב לעולם. נקווה שגם אצלך :)

    השבמחק
  11. ולא סיימתי מסתבר. שכחתי שני דברים :P

    1. הדיאטנית שלי מרשה לי להשאיר את המיני קורסון הקטן עם הקפה רק אם הוא לא כל יום אלא פעמיים גג שלוש פעמים בשבוע (זה הטרייד על הבורקס שעשתי along the way).

    2. עד כמה המדריכה חשובה? המון! ברור שזה תלוי בך אבל אחרי שראיתי הבדל בין שתי מדריכות אני יוכלה לומר לך בוודאות שיש את המדריכה הסוחפת, ויש את המדריכה הסוחבת וזה פשוט לא אותו הדבר. גם אם שתיהן מגיעות עם חיוך ושתיהן מסבירות פנים, וגם אם שתיהן מדברות על אותו הדבר אין, זה לא אותו הדבר.
    הרבה פעמים זאת המדריכה שעושה לך את ההבדל, את מתאמצת גם בשבילה, גם בגלל שהיא מתאמצת בשבילך בחזרה ומשקיעה בכל מפגש, מתעניינת ואכפת לה (ככה זה היה לפני שהפסקתי לרשום..)

    השבמחק
  12. Meital- תודה על התגובה המושקעת [אני אוהבת את התגובות שלך :) ] . מסכימה איתך שמדריכה יכולה לעשות את כל ההבדל . ממה שהתרשמתי , המדריכה שקיבלתי משעשעת , זורמת וקשובה יותר לקבוצה מאשר מקשקשת על אוכל. הדו שיח הפתוח הזה כל אוכל ועל החיים דווקא מעניין לי , בעיקר לקבל טיפים מאחרים ולראות איך הם מסתדרים עם הסיטואציות השונות.

    אני יכולה להבין גם למה נשברת עם המדריכה הסוחבת אבל בגדול אני חושבת שצריך להבין ששומרי משקל זו מסגרת שמתחמת את נושא האוכל למשהו מסודר וכמי שלא היתה אוכלת מסודר ואז נזכרת בערב ותוקעת כל מה שיש במקרר זה היה די מבאס והבנתי היטב איך עליתי במשקל . האיזון הוא הנקודה , בכלל לא חושבת שצריך לוותר על תענוגות החיים ואוכל הוא אחד מהם [מה לעשות] אלא פשוט ללמוד לאכול קצת , במיוחד אם לא בורכת כמוני בגנים דקיקים.

    יש המון שיטות ללמוד אורח חיים בריא ומאוזן ואם דיאטנית עושה לך טוב אז למה לא ? אני לא יכולה היום לבוא ולומר וואו השיטה מתאימה לי בול כי עוד לא נכנסתי למעמקי העניין אבל כשיהיו לי תובנות בודאי תתקלי בהן.

    :)

    השבמחק
  13. :] הסמיקתוני!

    כמוני כמוך, בוקר וצהרים מסודר (בעבודה) ואז ערב המכה הגדולה.. במיוחד שאני עושה פעילות גופנית בערב אז אני *מורעבת*.
    עכשיו סידרתי את נושא האוכל, לא יוצאת לפעילות גופנית לפני שאכלתי ארוחה טובה עם חלבונים.
    מקפידה שהאוכל יהיה איכותי ולא זבל. וכמובן ישביע כמו שצריך.
    לא מתביישת לנשנש כל עוד אני כותבת את זה. וגם הנשנושים שלי לא "מרשימים" במיוחד כי הבית די ריק..

    ברור שכל אחת והשיטה שלה. וגם לי בהתחלה התאים השומרי משקל עד שהרגשתי שזה דש יותר מידי בנושאים שלא בא לי לדוש בהם ואם את בוחרת לא להשאר לפעמים מתעקם הפרצוף כשאת בוחרת לא להשאר..

    השבמחק
  14. Meital - את עושה בשכל כשאת אוכלת טרם יציאה לאימון , נשמע לי בריא ונכון. תראי , אני לא יכולה לומר לך שאני לא חוטאת באוכל זבל - אי אפשר לאכול רק בריא כל החיים ולהגיד שזה מהנה אז אם פה ושם אוכלים קרואסון או בורקס [בהנתןשזה באמת לא כל יום] אני חושבת שזה נכון יותר מאשר לחיות על מאכלים בטעם בועות סבון ו-0% שומן.

    ודווקא בקבוצה הזו ראיתי אנשים יוצאים ונכנסים ואף אחד לא הסתכל או עיקם פרצוף. כלא חד יעשה מה שנוח לו , זה לא עונש , כולם שם מבחירה.

    השבמחק
  15. עיקום הפרצוף מגיע מצד ה"שולחן" וכמובן גם מצד המדריכה בסגנון "אז את לא נשארת איתנו היום?"

    ושלא תחשבי שאני לא חוטאת! אבל אני מנסה עכשיו לפחות לאזן את זה.

    אוכל לפני הפעילות, לדעתי פותר לי משהו כמו 80% מהבעיות גם בהנחה שאנחנו כוללים בלאכול לפני - לאכול בריא לפני.

    פתרון המאה של הדיאטנית שלי הוא לבשל פעם בשבוע כמה דברים ולהקפיא במנות. ככה אני חוזרת הביתה וב 5 דק' יש לי ארוחה מבושלת מצוינת. לי זה עובד יש כאלה שאולי פחות יתחברו..

    השבמחק
  16. Meital- הפתרון של הדיאטנית שלך הוא באמת מצוין. אני עושה את זה מאז שהבן שלי החל לאכול אוכל מוצק ואז כמובן שאין לי את הזמן לבשל כל יום אז אני מבשלת ומקפיאה ומגוונת בתוספות. עובד בשבילו וגם בשבילי :)

    השבמחק
  17. מעולה!
    עכשיו כמובן שנשאר לי לחשוב איך אני מגוונת את מה שאני יכולה להקפיא..

    השבמחק
  18. בולשת חביבה, אני חייבת להודות שעם קריאת השורות הראשונות של הפוסט חששתי. חששתי שאת הולכת 'לרדת' על שיטת שומרי משקל וקראתי את ההמשך עם עין אחת פקוחה ואחת עצומה, ממש כמו ילדה שצופה בסרט אימה. שמחתי לראות שהתבדתי.
    בפברואר 2010 הצטרפתי ל'שומרי משקל', כחודש לאחר לידה שניה כי החלטתי שדי!לא סוחבת עודפים איתי עוד.ירדתי 18 ק"ג ובחצי השנה האחרונה אני נאבקת על חמשת הקילוגרמים האחרונים.(כן זה מצחיק אך הסוף הכי קשה...)
    אז הרשי לי לברך אותך על ההצטרפות לקבוצה ולאחל בהצלחה.
    שיקפת כ"כ יפה בפוסט את התהליך שעבר עלי לפני שנרשמתי והיום הקבוצה הפכה להיות עבורי לשותפה להצלחות ולמשברים.
    אני יכולה רק לספר שאין קסמים. אם עובדים ועוקבים אחר השיטה וההמלצות, רואים תוצאות! וזה בדוק!
    חביבתי, בהצלחה לך!

    השבמחק
  19. ספרנית יקרה - תודה רבה! :) שמחתי לגלות אותך ואת הבלוג המקסים שלך שלא הייתי מודעת אליו עד כה. אני שמחה שאת ההוכחה החיה שהשיטה אכן עובדת . אני חושבת שהעניין הוא התמדה ולהרים את עצמך מהנפילות וברור לי שיהיו כאלו.
    קסמים יש רק באגדות , בשביל להגיע לתוצאות צריך עבודה קשה אני מסכימה איתך מאוד.
    מאחלת לעצמי להגיע להישגים יפים כמו שלך !

    השבמחק
  20. שיהיה בהצלחה מותק! 6 ק"ג עודף זה לא הרבה. אני בטוחה שיהיה לך קל.

    השבמחק
  21. Vanity - תודה מותק! :) אני מאוד מקווה לראות את התוצאות כבר השבוע [כן...טעם העיר...אהמממ...]
    LOL

    השבמחק

לתגובות ,שאלות , טענות ,הערות והארות , אני כאן