יום שלישי, 9 באוגוסט 2011

הפנקס פתוח והיד (לא) רושמת - Vol.7



קצר וזריז : הגעתי לשקילה השבועית שלי בשומרי משקל : עליתי השבוע 1.5 ק"ג. הנה , אמרתי את זה! כואב ? כן . מביך ? אולי. מעצבן ? אין ספק. אבל אני יודעת מי הביא אותי עד לשם. אני .

לשקילה אתמול הגעתי מחוזקת בידיעה שקרוב לודאי שעליתי קילו וחצי . היה ברור ונהיר לי כשמש. את לא יכולה לתחזק לעצמך תפריט "מזין" של סיגרים ופסטלים משוק התקווה , בורקסים חמים , לחמניות , עוגת ביסקוויטים [לילד , כן? ;) ] ואיזה ליטר שניים קולה במהלך השבוע ולצפות לירידה.

Shit Happens . עכשיו מגיע שלב התיקון.

בשבוע לפני העלייה המפוארת הזו , ירדתי 600 גרם . יש לציין באורח פלא . אז עכשיו עלייה של קילו וחצי מביאה לי ת'סעיף ברמות על . אני לא מתוסכלת , אני לא אוכלת מתסכול. אפילו היה לי שבוע דובשני להפליא . אז מה הבעיה ? הבעיה היא שתמיד כשאני מגיעה למשקל מסויים שהוא בעצם הרף הכי נמוך שאליו הגעתי בשנתיים האחרונות , משהו שם מתחיל לחרוק . פתאום כל במבה של הילד נראית לי אטרקטיבית , הסנדויץ' של האיש תמיד יפה יותר והצלחת שלי תמיד סובלת בחזותה.

עד מתי חזה עוף אני שואלת ?! 

התבשלתי עם העניין הזה שדיברתי עליו בפוסט הקודם - המשקל שמלווה אותך לכל החיים ואורח חיים מסוים שצריך לסגל לעצמך. מבאס אבל אין ברירה. אלו החיים. במקום להתבכיין צריך "להעיף ומהר" כפי שכתבה לי זיו המדריכה ביומן המעקב שלי . אז אני הולכת להעיף ומהר ויפה שעה אחת קודם. 

לבעלי בישרתי על העלייה הזו ב-SMS . מכיון שבעלי ציניקן ידוע הוא שלח לי את התשובה הבאה [לא נגעתי] :"קילו וחצי בשבוע?! זה קצב של ששה קילו בחודש , שבעים קילו בשנה . אלוהים ישמור. זה 1500 קלוריות יותר ביום . לפחות אנחנו יודעים לאן נעלמו כל הבראוניז והקולה" . [אה כן , שכחתי לציין את הבראוניז].

בתגובה כתבתי לו "כן כן כן!!! הגזמתי . הבנתי . תביא סכין ומלח יא נבלה " 

והוא חתם את הדיון בשאלה העמוקה :"כמה קלוריות זה מלח ?"

ממש לעשות Copy - Paste על הדיון הזה. וברצינות , אני יכולה להבין את התגובה שלו. קילו וחצי בשבוע זה המון . בטח בשביל שבוע אישי דובשני שכזה שאמור לגרום לי לרחף באויר משמחה ולא לבלות עם הראש במקרר אבל מילא , קורה לטובים ביותר . הנקודה היא לשמור על השפיות . עשיתי לעצמי נו נו נו ועכשיו חוזרת לתלם בשאיפה להביא תוצאה יפה שבוע הבא . שמעתי המון סיפורים על שבירה ורחמים עצמיים ואני שמחה לומר - הפוך גוטה הפוך ! במקום שאין בו רחמים עצמיים , אין גם עצבות . אני לא שמחה על הקילו וחצי שנוספו לי לאגן [סביר להניח] אבל לפחות אני שמחה . נקודה. זה הכי שפוי שאפשר להיות. 

ובכן , זה היה היום שהיה . בברכת שבוע רזה ושפוי לכולנו. 

שלכם ,


16 תגובות:

  1. קילו לפה, קילו לשם- את זה תמיד אפשר להוריד, אבל כתיבה מעולה כמו שלך תמיד נשארת.

    השבמחק
  2. לובה - תודה מקסימה [אין לך זכויות דיבור על קילוגרמים מיותרים בתור מהממת סדרתית :-D ] , שמחה שלפחות את הכתיבה אי אפשר לקחת לי . זה חשוב לי.

    השבמחק
  3. לא, את לא מבינה. כמה אני מבינה ומזדהה איתך.
    גם אני שכבר שנה וחצי (אולי קצת יותר) במגמת ירידה מה- 85 קילו שהייתי!! ככל שאני מתקרבת למשקל היעד שלי (68) אני מתחילה לפזול לצדדים. כאילו כבר לא "צריך" כבר לשמור הרי ירדנו,רזינו,אנחנו יכולים לעלות ולרדת מדרגות בלי בלון חמצן צמוד ולשחק עם הילדים תופסת בלי להחנק!
    ואנחנו נראים מעולה בג'ינס סקיני מידה 40.. שתכלס זה מה שרצינו.
    אבל כמוני כמוך,מותר לפשל,לטעות ולהפריז. אומרים "פושעת" ומתקנים.
    בעלי תמיד אומר "מעדיף אותך מלאה ומאושרת מאשר רזה ומבואסת"...
    שבוע חדש,שקילה חדשה באופק.. פשוט לשים לב יותר.

    עין_פשוטה

    השבמחק
  4. המצב שאת מתארת קורה לי בכל דיאטה.
    לדעתי מה שכתבת בסוף הפוסט הוא המסקנה הנכונה -
    לשמור על שפיות. וזה מה שאני עושה הפעם, לא ירדתי השבוע? יש עוד שבוע. עליתי קצת השבוע? יש עוד שבוע. אין לחץ !
    ומה שלובה כתבה כ"כ נכון !!! :-)
    כבר כתבתי שאני מחכה לפוסטים האלו ?

    השבמחק
  5. עין פשוטה - התגובה שלך מאוד מעודדת. כיף לקרוא! אני מעדיפה את עצמי פשוט מאושרת. ברור שמאושרת ורזה אם אפשר אבל בעיקר מאושרת. הקילו וחצי שעלה גם ירד , זה ברור לי שאי אפשר לתחזק אורח חיים בריא עם כל הג'אנק שאכלתי אבל חברה שלי אמרה לי "נהנית?" ועניתי לה בצורה חד משמעית "כן" ולכן אני לא כועסת על עצמי מאוד אלא רק קצת :-) . תהליך כשמו כן הוא - תהליך. אני מחכה לרגע שהוא יהפוך לחלק בלתי נפרד מחיי.

    השבמחק
  6. רוקמת - אתמול בקבוצה דיברנו על סבלנות ולמדריכה שלי יש משפט מקסים שאני מאמצת "את רוצה את הירידה אתמול" , הרי לאן אנחנו ממהרות בכלל ? אין לי שום דבר דחוף . סבלנות היא מילת המפתח ואיך אומרת זיו , "בתוך המילה סבלנות מתחבא שורש ס.ב.ל" ואני מוסיפה - זה לא אומר שצריך לסבול אבל זה אומר שסבלנות דרושה פה . אני חושבת שהמסקנה הכי משמעותית שהסקתי מה"ניסוי" הזה [במרכאות כפולות] הוא להבין כמה בקלות יורדים וכמה סבל עוברים בשביל להיפטר מזה.

    ותודה על הציפייה לפוסט הזה , זה מאוד חשוב לי לשמוע פידבקים . שמחה שהם טובים! :)

    השבמחק
  7. איך אמרת ? רוצה את זה מאתמול ? כןזו אני שרוצה את זה מאתמול . נשארו לי רק קילוגרמים ספורים להוריד וזה כל כך קשה אז אני מזדהה ומבינה אבל אל יאוש , תחזרי מהר לעצמך ותוכלי לתקן את כל מה שעלה. בהצלחה

    השבמחק
  8. חחחחח גדול הדיאלוג עם בעלך!!!
    מבינה מבינה מבינה!!
    אני עולה עכשיו מכל ביס לא במקום!! וגם לי נמאס מחזה עוף!!! בא לי סטייק! עוגה! משהו משמין! חשיבה של שמנה לעולם תישאר:(
    אני באילת בסופ"ש והולכת לפגוש את המשקל עם קילו וחצי בדיוק כמוך!!:(
    הבעיה היא לא העלייה של הקילו וחצי אלא הירידה המתסכלת של כמה מאות גרמים כל שבוע...
    בהצלחה! תני בראבק השבוע! תקפידי! והלוואי שתצליחי גם להנות:)
    שולחת חיבוק!
    ליטל

    השבמחק
  9. אנונימית - אני מתרגשת מזה ולא מתרגשת מזה גם יחד . אני חושבת שכשרואים את התוצאה על המשקל והגולה יורדת בגרון על מנת לבלוע את הרוק / בושה [מחקי את המיותר] אז האפקט גדול יותר. סטירת לחי בהחלט אבל לא משהו לא צפוי.

    השבמחק
  10. ליטל - הדיאלוג בינינו מצחיק רוב הזמן , אני נשמעת כאילו אני מתאכזרת אליו בפוסטים שלי אבל האמת היא שאני מאוד אוהבת אותו ואת הזוגיות שלנו שיש בה משהו מקסים כי אנחנו נורא שונים ורואים את הדברים אחרת. סטייקים למזלי אני לא אוהבת אבל פחמימות והרבה מהן כן . תהני מהחופשה באילת ולאט לאט :) חופשה זה מקום שקשה לשלוט בו , אין ספק אבל תחשבי עליי , לא בא לך לעבוד קשה שוב על אותו קילו וחצי נכון ? :)

    תודה על התמיכה.

    השבמחק
  11. גם אצלי היתה אכזבה - אחרי שבועיים שהייתי בטוחה שירדתי מ-ל-א לא ירדתי כלום.. וגם עם זה התבקשתי להכין יומן מעקב לפגישה הבאה.. כמובן שכבר שבוע ולא רשמתי כלום.. :/ "למזלי" יש לי עוד שבועיים כי הדיאטנית בחופש... נו, יהיה בסדר. יאללה. הולכת לכתוב מה אכלתי היום :)

    השבמחק
  12. הקושי הזה ישאר תמיד, וכל אחת גם הרזה ביותר רוצה רק עןד טיפל'ה. הגישה שלך נהדרת וזה שאת בקבוצה, יתרון ברור. בהצלחה, כולנו איתך

    השבמחק
  13. Meital - מבאס לשמוע :( מקווה שגם לי וגם לך יהיה מעולה בשקילה הבאה.

    Efrat - בקושי יישאר תמיד , בזה אין לי ספק. אני לא יושבת ובוכה על כל קילו אבל אין ספק שזה פחות נעים כשאתה משקיע ומחרב את ההשקעה במו ידיך. אני חושבת שהאפקט של זה הוא גדול יותר ואתה מגלה שזה לחלוטין לא שווה את זה [וכן, נהניתי] .
    ברור שזה שאתן מגיבות וחמודות תמיד יתרון גדול! :)

    השבמחק
  14. ת'כוונתי בקבוצה בשומרי משקל, משקל כבוד וכל זה
    נותן פוש שאת בקבוצה של בנות ששומרות.

    השבמחק
  15. Efrat - היה ברור לי שהתכוונת לקבוצה של שומרי משקל אבל ציינתי ללא קשר שגם אתן נהדרות :)

    השבמחק
  16. המצב שאת מתארת קורה לי בכל דיאטה.
    לדעתי מה שכתבת בסוף הפוסט הוא המסקנה הנכונה -
    לשמור על שפיות. וזה מה שאני עושה הפעם, לא ירדתי השבוע? יש עוד שבוע. עליתי קצת השבוע? יש עוד שבוע. אין לחץ !
    ומה שלובה כתבה כ"כ נכון !!! :-)
    כבר כתבתי שאני מחכה לפוסטים האלו ?

    השבמחק

לתגובות ,שאלות , טענות ,הערות והארות , אני כאן