יום שלישי, 30 באוגוסט 2011

Ooh La La Paris! - רשמים ותמונות חלק א'



ליום הולדת 30 שלי האיש היקר שלי החליט להפתיע אותי ולהטיס אותי לפריז כי עוד כמה פעמים בחיים אני אהיה בת 30 ? [חברה אמרה לי שהחל מעכשיו אני מקבלת את הזכות לומר כל שנה שאני בת 30 כמה שארצה] בפעם הזו לעומת פעמים קודמות אפילו לא טרחתי לבלוש אחריו ולבדוק מה הוא עושה , הוא גם היה חכם מספיק לעשות את האירגונים דרך מקום העבודה שלו אבל בכל מקרה זו היתה הפתעה אדירה [לעומת הצעת הנישואין שלו שכבר מצאתי את הטבעת , ידעתי שהוא הולך להציע והרסתי לעצמי את ההפתעה] .

הרעיון היה לגרום לי להכין את המזוודה הנכונה כי הוא לא יכול היה להעלות בדעתו להכין לי אותה בעצמו והאמת שאוי ווי אם זה היה קורה. בסופו של יום ומפאת אילוצי ילד-סבאסבתא-בייביסיטינג , הוא גילה לי יומיים לפני המאורע מה שגרם לי להתרגש לא פחות [למעט המשפט "כמעט סגרתי לנו בטיסת אל על ומלון חמישה כוכבים ובסוף ביטלתי ...." ררררר] .

ב-19 לאוגוסט , יום הולדתי,  קמנו לפריז קרירה מאוד . ארוחת הבוקר כבר צעקה באוזניי "פפפפררררייייזזזזזז" היו שם בריושים , קרואסונים , באגטים , ריבות עשירות והכל בניחוח צרפתי משובח . מכיון שכבר הייתי בפריז כחלק מטיול ירח דבש ארוך שכלל כמה יעדים באירופה , העיר זכורה לי מאוד לרעה . זכרתי אותה אחרת ופחות נעימה . הפעם דווקא נהניתי מאוד וזה היה מעין תיקון לי ולדעה הקדומה שלי על פריז [אני בכלל רציתי לטוס לפראג!] .

מה על הפרק ? הודעתי לאיש המקסים שלי שיום ההולדת הזה יהיה נטול קולטורה , היינו , שופינג והרבה ממנו ואם אפשר אז גם להתהלך ברגל כי אני והמטרו של פריז לא מתחברים. האיש הרים דגל לבן ונתן את האות שאני יכולה להשתגע . אז כבר זממתי שעות מה אקנה וכמה ואיך ואיפה ולמה ובסופו של יום מצאתי שפריז מ-א-ו-ד יקרה וש.....אני לא באמת זקוקה לכל מה שרציתי לקנות [אאוריקה!] .

אז בכל זאת מה היה לנו שם ? מי שמתכננת נסיעה לפריז אז כמובן טיסה נעימה ושופינג כיפי ונעים. השילוב בין אתרים , אדריכלות ומבנים ארכיטקטונים מדהימים , חנויות צרות , מותגים פזורים מכל עבר וריחות של פטיסרי וביסטרו צרפתי - כל אלו הופכים את הטיול בפריז לחוויה. אני יכולה לומר שפריז כל כולה מעוצבת בצורה מדהימה ולכל מקום שתכנסו ומכבד את עצמו מספיק , תמצאו שהוא מתוקתק מלמעלה למטה.

שנות הותק שלי בתחום הטיפוח והקוסמטיקה וכמובן התוספת של הבלוג לכל אלו , גרמו לי לעשות סינון מאסיבי של הדברים שיש לי צורך בהם [אל תשלו את עצמכן , בסוף נקנו גם דברים שאין לי צורך בהם אבל היה סינון גדול] , התמונות שתראו לפניכן הן ריכוז של הדברים המעניינים לבלוג ובכלל . הדקו חגורות - מתחילים :

אנחנו שכנו במלון מריקיור דה לה סורבון , מול אוניברסיטת סורבון האגדית. מהנקודה הזו אפשר להגיע לכל מקום ולגלות המון דברים מעניינים. את הטיול פתחנו בסיור קרוב לכנסיית נוטרדאם היפהפיה [נו טוב , בכל זאת היתה קצת תרבות]




רוב האנשים שהם תיירים [בעיקר] מתכנסים בכיכר הכנסייה ומה שניתן לראות שם מעורר פליאה . אני חושבת שרוב האנשים שראיתי שם היו יפנים או ליתר דיוק -יפניות . את היפניות תזהו בזכות סטייל ייחודי , משקפי גיק , קשתות עם פפיון ומצלמות עם עדשות יוקרתיות במיוחד . יש משהו מאוד מעניין ברצון שלהם לתעד כל פיפס בעוד שאני עשיתי טובה וצילמתי שם שתי תמונות. ואם אתם רוצים לקרוא קצת על כנסיית נוטרדאם אז בבקשה , השכילו נא.

משם המשכנו ללכת והגענו לאזור מרכז פומפידו . על הדרך גילינו שבתרבות הצרפתית את העבודה מתחילים מאוחר ומסיימים מוקדם. בעוד שאני רגילה שבארץ תל אביב גועשת ורועשת כבר משבע בבוקר , בצרפת בשעה 10 העיר סגורה ומנומנמת . גם השלטים על גבי חלונות הראווה שאומרים שהן נפתחות ב-10:30 , לא ממש נראו סימני תחייה. העיר סופית התעורר לחיים בסביבות 11:30 בבוקר ורק היונים במרכז פומפידו עשו לנו מפגן ראווה משעשע שהצלחתי לתפוס בעדשת המצלמה. היונים הללו חגות במעגלים מסודרים בצורה מופתית וחגות כאילו בהזמנה בכל 5 דקות.






מרכז פומפידו הוא מרכז לאמנות מודרנית והוא ע-נ-ק . למי שחובב אמנות על כל סוגיה , ממליצה לו להגיע לשם ולשוטט במקום המקסים הזה. תכינו נעלי ספורט והרבה סבלנות כי מדובר על יום שלם של כיתותי רגליים.

התחנה הבאה שלנו היתה [איך לא] הגאלרי לאפייט . הכלבו היוקרתי והמפורסם ביותר בפריז. המבנה המדהים הזה הוא בעל 7 קומות ומרפסת מטורפת שצופה על כל פריז כמעט ומהווה אטרקצי הלא קטנה בפני עצמה . אני חושבת שצריך לפחות יומיים וחצי כדי לכסות את המקום הזה כמו שצריך כי הוא פשוט עוצר נשימה . הכלבו הזה טומן בחובו ניחוח של יוקרה ומהתל בנו לחשוב שיש לנו המון כסף לבזבז בו [Wake up and smell the coffe  - we don't] . כבר בכניסה ראיתי ערימות של תיקים והכל צרח Dior , Prada , Chanel , Louis Vuitton , Furla ....אני יכולה לספר לכם שלואי ויטון ושאנל קיבלו היכל תיקים וחפצים משל עצמם וההיכל של לואי ויטון היה אחד המפוצצים שראיתי.
החנות מסודרת כך שהקומה הראשונה בנויה מעגלים מעגלים כך שהתיקים במעגל ראשון , אח"כ תכשיטים [טיפאני'ס למשל] , בשמים , קומסטיקת יוקרה וקוסמטיקה "פשוטה יותר" נמצאת בצד .

וכך זה נראה במבט למעלה :




צילום מהאינטרנט

והנה טעימה קטנה על קצה המזלג של מה שראיתי שם [לשונות פנימה בנות] . אני חייבת לומר שבשבילי זה היו קצת יותר מדי.
המבחר כ"כ גדול והכל כ"כ מואר , צפוף להחריד ומריח טוב שזה קצת פגם לי בהנאה [אני יודעת שזה נשמע מוזר] .
אישה לא באמת יכולה להנות מכל הדברים הללו בבת אחת ולעכל אותם. אני יודעת שזה נשמע קצת מוזר אבל מי שהיתה בגאלרי יכולה בודאי להזדהות איתי. אני זוכרת שאמרתי לאיש שאני לא נהנית כי זה עושה לי סחרחורת . יש הכל מהכל וכל ה"עושר" הזה שנוחת עליך בבום פשוט פגם לי בהנאה . להבדיל אלף אלפי הבדלות אני חושבת שלפעמים  יותר נעים לטייל בארץ בפארמים ולהנות מכל סטנד של מותג שמעניין אותי מאשר לקבל את כל הבלאגן הזה לפרצוף מיד כשנכנסים להיכל. העיניים של התרוצצו ממקום למקום ואפילו לא ידעתי ממה להתחיל וזה המקום אגב לקבל בו קצרת נשימה .....LOL .

אמנם את פוסט הקניות שלי אכתוב בנפרד אבל בביקורי בגאלרי ביקרתי את הסטנד של גרלן וקניתי שני מוצרים ובושם של נרסיסו רודריגז שנמכר בלעדית במהדורה מיוחדת לגאלרי - היה מפנק במיוחד . אני חייבת לומר משהו על דיילים / דיילות ונימוס אירופאי. אני חושבת שבגלל שבאירופה להיות דייל של מותג יוקרה זה מקצוע די נחשב ובגלל שמתייחסים אליהם בכבוד והמשכורת שלהם לא רעה , הם גם נותנים תמורה טובה . הדיילת של גרלן הסבירה לי היטב על המוצרים , הדגימה לי וגם היתה מופתעת מהידע שאיתו אני מגיעה. כל הדיילות אסתטיות , מאופרות באופן מינימאלי , מריחות טוב ולבושות בצורה שמשדרת "יקר פה" אבל בשביל החוויה ובשל המקום אני חושבת שזה היה נראה מעולה.








בקומות העליונות לא הורשיתי לצלם אבל יש שם הכל מהכל , ממותג להחריד ויקר בצורה בלתי רגילה. נתקלתי בבגדי תינוקות של דיור , פראדה , דולצ'ה וגבאנה ועוד [אני חייבת לומר שבגדי מעצבים לתינוקות זה קצת קריפי] , נעליים ממותגות ובין היתר לראות קולקצייה הזויה של ויויאן ווסטווד שעשויה כולה כמו החומר שממנו עשוי הקרוקס רק כנעלי עקב מפלצתיות ומעוותות , מיו מיו , ג'ימי צ'ו ושאר טובים ויפים שיישארו בגאלרי . אז מה עושה אישה כמוני שהדברים האלה הפסיקו להזיז לה ? עולה לגג ! יותר נכון למרפסת המהפנטת בקומה השביעית על מנת לראות קצת נוף פריזאי.




חוץ מכל מיני חנויות , פריז ידועה בגנים המטופחים שלה [גני ורסאי , גני לוקסמבורג] ומכיון שלא הלכנו באיזורים תיירותיים כל הזמן ראינו גם המון גנים קטנים או גינות נוי מדהימות ביופיין ומטופחות להפליא . מכיון שהצרפתים אוהבים להשתזף ומכיון שבפריז היו 30 מעלות בכל הזמן שהיינו שם , רוב הזמן ראינו אנשים מתפשטים [ גם כאלו שלא ממש רצינו שיתפשטו...] ומשתזפים בשמש הפריזאית המשגעת. כל פיסת דשא הופכת למשטח שיזוף והדבר שהכי מדהים אותי היה שבכל מיני פינות מרכזיות בפריז הביאו טונות של חול ואילתרו עבור התושבים חוף ים עם שמשיות! [לא הפסקתי לצחוק] שהיה עמוס לעייפה כל הזמן [רק גזלן שצועק ארטיק שוקו-בננה לא היה שם . חבל] . דווקא שברוב העולם אני רואה מודעות לסרטן העור , נראה שהצרפתים מתעלמים ממנו ומתמרחים בשמנים כאלו ואחרים עד שהשזוף הופך אדום -חום-שחור [LOL].

אז יאללה , קצת נוף פריזאי טיפוסי :


חוף ים מאולתר [צולם בשעת בוקר מוקדמת]




הכיסאות מיועדים למשתזפים למרות שאני לא מבינה איך אפשר לשבת בחום של 30 מעלות על כיסא מתכת אבל קטונתי....





ואחרי שהולכים כ"כ הרבה חייבים לאכול משהו , לא ? :-D ואם כבר באוכל עסקינן זה הזמן לומר שלפריז יש גם מחיר : הן לארנק והן למשקל. הרבה זמן לא קראתן את פוסט שומרי המשקל שלי אבל זה הזמן לגלות שcפריז העליתי 1.200 ק"ג [וזה אחרי שירדתי בשבוע שלפני הנסיעה] אבל כמו שאמרתי אתמול בקבוצה "התחרעתי על כל קרואסון וכל פטיסרי שנקרתה בדרכי ונהניתי מכל ביס! " . המדריכה שלי בתגובה אמרה לי "אבל למה לא בעצם?" ואני חייכתי ואמרתי לה שכמו רכבת הרים , פעם אתה למעלה , פעם למטה. נתקן. 

אז מכיון שפריז היא מעוז קולינריה לא קטן , אכלנו במקומות מאוד מעניינים. כמובן שבארוחת הבוקר במלון התפנקנו בקרואסונים , לחמניות בריוש מצויינות , באגטים , ריבות , פירות יבשים וכו' אבל כנמצאים בארץ המקרונים [העוגייה , לא הפסטה] , חייבים לטעום כמה וכמובן שחייבים לבדוק יצירות במקומות שווים. אז כמובן שהלכנו.




המקום הראשון שבו ביקרנו היה פטיסרי בשם Dalloyau  [אני מסתכנת בכך שאני שמה קישור כי ברור לי שלא תחזרו לקרוא את המשך הפוסט עם התמונות שיש כאן]  מדובר בפטיסרי יוקרתי שיגרום לכם לרייר גם בחלומות. מבחינת אסתטיקה הצרפתים מצטיינים בכל התחומים ובין השאר גם באוכל שלהם. כל מקום שמכבד את עצמו אורז לכם כל עוגה כאילו היתה תכשיט ונעטף במיני סרטים , קופסאות מעוצבות וכו' . ב-Dalloyau בחרתי עוגת מילפיי או בשמה המוכר קרמשניט אלוהית שכפי שאפשר לראות נארזה כמו תכשיט בטיפאני'ס :-D . היה טעים . האיש בחר במשהו צנוע יותר כמו קרואסון שקדים שהיה אחד הטובים שאי פעם אכלתי.


ביום למחרת בחרנו לבדוק את המקום המפורסם של פייר הרמה . אם חשקה נפשכם במקרונים , זה ה-מקום. לא לקנות מקרונים בשום מקום אחר . רק שם. נקודה. לצערי הרב לא נתנו לצלם וכעסו על יפנית חביבה שניסתה לצלם [יפנים נו...] אז אפילו לא ניסיתי אבל צילמתי מבחוץ. פייר הרמה הוא מעין פטיסרי בוטיק מ-א-ו-ד מוקפד [אפשר לומר גם קצת פלצני] אבל הדברים שנגלו לעיניי שם היו אלוהיים ממש . הבוטיק [אם אני אקרא לזה חנות אני ארגיש זילות קלה בפייר הרמה :-P] מעוצב בשחור , מעט אפלולי מצד אחד ומלא בשיק מצד שני . עם הכנסכם לבוטיק שאני ביקרתי בו , תגלו ארונות זכוכית שקופים שבהם יושבים להם בנחת מיני שוקולדים עבודת יד בטעמים מטורפים ומצד שני ויטרינת עוגות ומקרונים שתגרום לכם להתעלף בו במקום. המוכרים [אין לי שם מפונפן עבורם] לבושים חליפות שחורות והכל נורא איסטניסטי ומצוחצח שאתה מפחד שלא תיפול לך שערה מהגבה בטעות או שתנשום לא נכון. את עיניי שבתה עוגה שהיתה מעין עיגול אדום מבריק עם כננפיים מסוכרות של מלאכים בעיצוב מופרע ומשגע במיוחד אבל האיש שלי רצה ללכת על בטוח ולכן בחרנו מקרונים ועוגה אחת שגרמה לי לרצות למות במקום מרוב אושר [וצר לי על הצילום המחורבן] .

המצחיק הוא שמכיון שהכל מפונפן כ"כ התרגשתי ופחדתי שלא תיפול לי אף שערה מהגבה לתוך בית המרקחת המתקתק הזה שכאשר הגענו  לקופה על מנת לשלם היו שם טעימות שוקולד עם שלט בצרפתית וכאשר האיש בא לטחוב אחד לפה בנונשלנט צווחתי עליו "שלא תעז , זה יעלה לנו הון!" , הוא החוויר והחזיר את היד למקום ורק אחרי שדחקתי בו הוא שאל את הבחור המעונב בקופה [לא נעים לקרוא לו קופאי ביוקרה שכזו] והסתבר שמדובר על טעימות אז הואתחב לפה אחד וביציאה כמו ישראלי טוב הוא תחב עוד אחד .

ככה זה נראה מבפנים :







סליחה על חוסר המיקוד , היינו רעבים מדי בשביל לצלם שוב...

העוגה הזו שלפניכם עשויה שכבת בצק דקיקה ופריכה , קצת מזכירה אקלייר אבל לא ממש , מתחתיה יש איזשהו רוטב תפוזים ועוד משהו בטעם אלוהי שלא הצלחתי לעלות עליו , קרם פטיסייר , תותים [התותים בפריז מדהימים] ועוד שכבת בצק. מבחינתי פייר הרמה קיבל באותו רגע Angel Wings .


מקרון Violet - צילום מהאינטרנט

מעבר לזה קנינו מקרונים בטעמים שונים [חלקם מוזרים וניל ושמן זית מבחיל באדיבות האיש] אבל מכיון שהם נאכלו לפני הצילום כל מה שנותר לי הוא להמליץ בחום על מקרון מיוחד מאוד שמכינים שם והיה הבחירה שלי בשל הצבעים המאוד לא שגרתיים שלו [לבן,סגול,שחור] . מדובר על מקרון Violette&Reglisse שבתרגום זריז מדובר על תמצית פרחי סיגליות , ליקריץ ווניל . הוא בעל טעם מאוד ייחודי , עשיר ונעים לחיך ואם יכולתי הייתי קונה קילו ממנו [רק חבל שקילו מקרונים עולה שם קרוב ל-100 אירו!!!!= 500 ש"ח] .


[וזו תמונה של חנות מול פייר הרמה שמכינה בשמים מלימון....היה נראה לי נחמד אז צילמתי].

ובכן, בזמן שישבתי לאכול את עונג התותים שלמעלה , התיישבתי לי בחביבות מול חנויות דגל של מספר מותגים מובילים ועל כן הייתי חייבת לשלוף מצלמה ובין ביס לביס לצלם לכן את מה שהיה בספסל שמולי . מימין בית כריסטיאן לקרואה , ממול YSL ומשמאל דיור....







המשך הטיול שלנו כלל את מגדל אייפל והשאנז אליזה. אני חייבת מילה על השאנז אליזה לפני שאני מתחילה לקשקש שוב. השאנז אליזה מצטייר בעיני רבות מאיתנו כמקום רומנטי עם מוסיקה של אקורדיון ברקע ושאנסונים צרפתיים. במציאות - לא קרואסונים ולא שאנסונים. רחוב יוקרה ממותג להחריד , ממוסחר למוות ויש לציין שדי משעמם למי שהיה כבר בפריז כמוני.
בשאנז אליזה הזה תמצאו את סניף ספורה שנחשב לסניף הדגל בפריז. אני יכולה לומר לכן שהוא סניף מאוד יפה ומאוד מעייף כי עטים עליכן מכל הכיוונים מאבטחים [שחלילה לא תצאו עם משהו שלא שייך לכם] , דיילי בושם שמשפריצים עליכם בשמים חדשים שיצאו לשוק בין אם תרצו ובין אם לא ודיילות קרציות שיעקבו אחריכן לכל חור . נכנסתי לסניף ספורה עם ציפיות שאני אתמוטט ממה שאראה וכבר ראיתי בעיני רוחי איך אני קונה את כל הסניף ובסוף אפילו לא יצאתי עם דוגמית של בושם. הסטנדים של החברות המוכרות כמו בנפיט , בובי בראון , אורבן דקיי , טו פייסד ודומיהם נראים איום ונורא , כולם נוגעים בהכל וזה נראה כמו סופר פארם אחד גדול עם יותר צבע ויותר מבחר . סה טו. כל מה שכבר טרחתי לחפש היה סולד אאוט ומעבר לזה היה מאוד יקר שכבר עדיף לטוס לארה"ב ולהביא משם או להזמין משם. כל ה-Hoo Ha סביב הספורה נראה לי די מיותר אלא אם כן אתן יודעות בדיוק מה אתן מחפשות ואני ששבעתי וראיתי [לטעמי] כבר הכל , לא התרגשתי מכלום.
המלצה חמה - ברחבי פריז פזורים המון סניפי ספורה ששווה לקפוץ דווקא אליהם כי הם פחות עמוסים ויותר נעימים.

וכמובן , מגדל אייפל כי ברומא התנהג כמו רומאי ובפריז כמו פריזאי . אז הלכנו כמו תיירים חביבים . כמובן שכולם השתזפו על הדשא ובינהם עברו כל מיני "גזלנים" שמוכרים מגדל אייפל בשלל גוונים של זהוב חלודה, נחושת חלודה וכסף חלודה :-P . אבל אין מה לומר , המגדל הזה מפואר והוא עסק מסחרי מצליח ביותר עד כדי כך שראיתי זוג הורים עם תינוק בן [תשבו טוב] שבועיים [!!!!] במנשא , מחכים לתורם לעלות לאייפל..... אנחנו ויתרנו על התענוג והתמוגגנו ממנו מקרוב ומרחוק . להנאתכם מצורפות תמונות :



באחד הימים החלטנו ללכת לרובע המארה . אחד הרבעים המתויירים והמפורסמים בפריז שבהם אפשר למצוא כמעט הכל . חובבות הקוסמטיקה והאיפור ישמחו לשמוע שברחוב אחד תוכלו למצוא גם סניף של גרלן [מפואר ויפה כמו השאר שפזורים בכל רחבי פריז] , בובי בראון , מאק , לאוקסיטן . כל אלו נמצאים בשפע בכל רחבי פריז שאפילו לא תצטרכו להתאמץ לחפש אותם. יש בשפע לכל דורש. 





רובע המארה הוא מתחם קניות ובילויים מאוד מומלץ ומאוד מעניין ויש בהחלט המון מה לראות בו. המלצה נוספת היא דווקא לא ללכת לטייל במקומות מתויירים אלא לחפש בוטיקים קטנים ומעניינים. אנחנו החלטנו לטייל רגלית ומצאנו רחובות קטנים עם המון חנויות נעליים , בגדים , תיקים והכל בכמויות מטורפות וכל מטר רבוע . כדאי להכיר את העיר לאו דווקא דרך הספרים ומדריכי הטיולים אלא דרך הרגליים. 

מכיון שרובע המארה מזוהה בחלקו עם האוכלוסייה ההומו לסבית , תוכלו למצוא שם פטיסרי קטנים שטומנים בחובה רמזים מיניים לרוב , החל מבריוש בצורת איבר מין גברי וכלה בשוקולדים בצורת איבר מין גברי או שדיים בשלל גווני הגאווה. אני חושבת שזה היה משעשע עד מאוד. אבל מעבר למאפים המשעשעים גם מצאנו שם טארטים משגעים כמו זה :


טארט פטל אדום שיושב לו בנחת על מרציפן פיסטוקים הורס

שנמשיך ?

ביום הלפני אחרון  ביקרתי בסניף של מאק ברחוב Rue Des Saints Peres 76 והסיבה שאני כותבת את שם הרחוב היא המאפר המקסים שאיפר אותי. נכנסתי לסניף כדי לתור אחר סומק מקולקציית הסמי פרשס ונכנסתי לסניף פרו . התחלתי להסתובב והמאפר שמו מוסטפה פ. , פנה אליי. התחלנו לשוחח והוא עזר לי למצוא כמה פריטים מעניינים . בעוד הוא מאפר אותי , אני והבעל התבדחנו בינינו בעברית ואז הוא פנה לבעלי ללא היסוס ושאל אותו [בעברית] "יפה?" [אם אני יפה] 
זה הזמן לומר שהבעל החליף גוונים מפסטל רך ללבן חיוור :-P ואז הוא פצח בסשן עברית שלא מבייש אף ישראלי והתחלנו לקשקש . הוא סיפר לנו שהוא מוסלמי אבל החבר הכי טוב שלו הוא יהודי ממרוקו שלימד אותו עברית. הבחור ככל הנראה מחונן ללמידת שפות והוא דיבר עברית מדהימה שגרמה ללסת שלי ליפול לרצפה . מסקנה : גם אם חשבתם שהם לא מדברים עברית...אולי הם כן ועוד ממקור לא צפוי :-P . הוא היה מקסים , סבלני וזרם איתי מאוד [גם כשלקחתי שפתון בשם פטיסרי והוא שאל אותי אם אני יודעת מה זה וקיבל בתגובה חצי מלמול של "בטח שאני יודעת מה זה פטיסרי , זה הגלגל הזה שיושב לי במקום שאמורה להיות בו בטן" ] . בקיצור , אם כבר סניף מאק ואם כבר בפריז ואם פרו אז רק שם ורק עם מוסטפה המקסים.

מה עוד היה לנו שם ? שוקולד . אם אני אכתוב שצילמתי תמונות של "בית השוקולד" זה ישמע קצת מעפן אז בשבילכן , צילמתי תמונות מ- La Maison Du Chocolat [שזה ....בית השוקולד :-D ] . אין ספק , בצרפתית זה נשמע טוב יותר.
ובכן , שם רציתי לצלם לכם את הקינג קונג הענק מפוסל משוקולד [בגובה של כמעט שני מטרים] בחלון הראווה אבל אז בדיוק החל החום וכיסו אותו ביריעות כדי שהוא לא יהפוך לקינג קונג נמס אבל הצלחתי להגניב כמה תמונות חביבות :


ולא...אתם לא הוזים. המחיר - 52 אירו עבור החיפושית החביבה הזו [260 ש"ח]


ביום האחרון ביקרנו בשוק האוכל ליד בניין האופרה החדש. אני חייבת לומר שהשוק הספציפי הזה שביקרנו בו היה תאווה לעיניים. הפירות , הירקות , הלחמים , הדגים ...הכל היה מעורר תאבון ומסודר בצורה כה מופתית ומדהימה שהיה שווה לצלם והרבה . גם פה צועקים כמו אצלנו אבל בצורה מעודנת יותר וכל אחד רוצה למכור את מרכולתו. ישנם מוכרי פרחים עם דוכנים מאולתרים , פקחים שמסתובבים ומלשינונים שמדווחים להם מתי להסתלק [זה עולה להם קנס ולפעמים גם ב"ביקור" במחלקת ההגירה] . האוירה נעימה וכיפית ולצערכם או לשמחתכם תשמעו גם "שמעון , תביא לי 4 מאלה ו-3 מאלה " , "איזה יופי , אין לנו כזה בארץ , תביא לי 30 קילו מזה...." , "חיים! , תארוז לנו דובדובנים [הטעות במקור] לטיסה...." LOL .

והמשפט האלמותי "ישראלים , הא?" מתאים לפה יותר מתמיד :)












ובכן , זו היתה פריז על קצה המזלג [ובאמת שסיננתי המון] . היה לי יום הולדת 30 מושלם ומהנה. חוויה מתקנת לפריז של הפעם הקודמת . גיליתי עושר תרבותי , קולינרי וגם הבנתי כמה יקר יקר יקר שם! .
הטיפים המרכזיים שלי למי שנוסע לפריז הם בעיקר להנות , אם כבר לאכול אוכל צרפתי אמיתי אז רק במסעדות רציניות , פטיסרי , פרומז'רי ובולונז'רי הם מאסט בביקורכם בעיר המשגעת הזו , אם כבר כיתות רגליים אז כפי שציינתי קודם - עדיף ללכת במסלולים הפרטיים שלכם וברחובות המקסימים והלא מתויירים של פריז . 
ומילה לנשים שקוראות אותי : נכון , יש שם דברים שאין בארץ אבל הם לא בהכרח איכותיים או לא בהכרח חובה . המשעשע בפריז הוא שככל שראיתי יותר חנויות ממותגות כך עבר לי החשק לקנות . נמשיל את זה לשוקר חשמלי , בזיטץ הראשון כבר לא תרצו יותר :-D 
וברצינות , הכל מאוד קורץ בפריז , כולל לואי ויטון שכ-ו-ל-ן שם ללא יוצא מן הכלל מסתובבות איתו והרמס [2500$ תיק גבירותיי] שראיתי איזו יפנית מסתובבת עם שקית שלו וצחקתי על זה שהיא קנתה בטח ארנק לכסף קטן ואני יכולה בקושי להרשות לעצמי את העטיפה . בכל מקום תסתנוורו מחנויות ומשמות כמו גרלן , מאק, בובי בראון , לאוקסיטן , דיור , פראדה , ארמאני , YSL ואין דבר נפלא יותר מלשים את עצמנו בפרופורציות וכמובן מווינדאו שופינג. 

היה נחמד לי "לשחק בנדמה לי" לכמה ימים ולראות את כל העושר הזה שכולנו כל כך מריירים עליו בארץ ומייחלים לחופשה בחו"ל כדי לקנות לנו קמצוץ של ניחוח אירופאי ולהבין עד כמה זה לא מדבר אליי. אני עשירה בדרכים אחרות , בעיקר בלב.

אני שמחה עד מאוד שחזרתי כי בין אם זו קלישאה ובין או לאו - אין כמו בבית. במיוחד כאן.

עד כאן להפעם , מקווה שנהניתם ונתראה בפוסט הבא לסקירת הקניות שלי ועוד קצת חוויות - בקרוב מאוד מאוד :)

שלכם ,